בחלק הראשון של הכתבה ראינו איך Clash Detection ב-BIM מאפשר לזהות התנגשויות עוד בשלב התכנון, לפני שהן מתפוצצות בשטח בדמות עיכובים, חריגות תקציב וסיכונים בטיחותיים. הסברנו מהו התהליך, אילו סוגי התנגשויות קיימים, איך נראה מנגנון העבודה בפועל, ולמה המחיר של אי-זיהוי מוקדם גבוה לאין שיעור מההשקעה בתיאום דיגיטלי. אבל אם בבניינים ניתן עוד "להסתדר" עם טעויות, בפרויקטי תשתיות וכבישים המציאות מורכבת הרבה יותר.
כאן, Clash Detection כבר לא עוסק רק במודלים, אלא במפגש בין תכנון ליניארי, תשתיות תת-קרקעיות, תנועה פעילה ומרחב ציבורי רגיש. בדיוק לשם כך מוקדש החלק השני: היישום המעשי, האתגרים הישראליים, והדרך שבה מיפוי מדויק, BIM ותיאום רב-מערכתי הופכים תכנון תשתיות מסוכן לפרויקט בשליטה.

 

Clash Detection בפרויקטי תשתיות וכבישים: האתגר הישראלי

רוב הדיבור על Clash Detection מתמקד בבניינים כמו מגדלי משרדים, בתי חולים, מרכזים מסחריים. אבל האתגר האמיתי, ולפעמים המורכב יותר, הוא בפרויקטי תשתיות וכבישים. כאן בדיוק נכנסת המומחיות של גבריאל לוטן וקו מדידה.

האתגרים הייחודיים בתשתיות

פרויקט כבישים הוא לא פרויקט נקודתי, זו תשתית ליניארית שמשתרעת לאורך קילומטרים, חוצה שטחים שונים, ועוברת מעל, מתחת ולצד אינספור תשתיות קיימות. כל קילומטר כביש יכול להכיל: צנרת מים וביוב, כבלי חשמל ותקשורת, צינורות גז, מערכות ניקוז (תעלות, צינורות, בורות), תמרור ותאורה, מעקות בטיחות, מסילות רכבת (בפרויקטים מעורבים).

כפי שמתואר באתר, בפרויקטים של הרחבת כבישים מרכזיים על ידי נתיבי ישראל בשנים 2020-2025, נעשה שימוש נרחב ב-BIM לשילוב נתוני מיפוי תלת-ממדי. זה אפשר זיהוי מוקדם של התנגשויות עם תשתיות קיימות והוביל לשיפור הבטיחות ולהפחתה משמעותית בזמני הבנייה.

המורכבות של תשתיות תת-קרקעיות

אחד האתגרים הגדולים ביותר בפרויקטי תשתיות הוא הטיפול בתשתיות תת-קרקעיות קיימות. לא תמיד יודעים בדיוק איפה עוברת כל תשתית, ואפילו כשיש תוכניות, הן לא תמיד מדויקות. כאן נכנסת לתמונה היכולת של קו מדידה לבצע מדידות מדויקות ומיפוי פוטוגרמטרי, ולשלב את הנתונים האלה במודל BIM.

תהליך העבודה האידיאלי כולל:

  • איתור ומיפוי תשתיות קיימות: באמצעות סקרים גיאופיזיים, חפירות בדיקה, ועיון בתיקי תשתיות.
  • המרת הנתונים למודל תלת-ממדי: יצירת מודל BIM של כל התשתיות הקיימות.
  • שילוב עם התכנון החדש: הוספת המודל של הכביש והתשתיות החדשות.
  • הרצת Clash Detection וזיהוי כל התנגשות פוטנציאלית.
  • תיאום עם בעלי התשתיות: חברת החשמל, מקורות, בזק, העירייה

פרויקט המטרו בישראל הוא דוגמה מצוינת למורכבות. הפרויקט כלל 6 מודלים של אלמנטים עיליים (משטח קיים, תשתיות קיימות, מבנים קיימים, כבישים מתוכננים, תשתיות מתוכננות) ו-4 מודלי מנהור. כל המודלים חוברו למודל אחוד שאפשרה Coordination, Collaboration ואף Clash Detection. 

האתגר של עבודה בכביש פעיל

אתגר נוסף בפרויקטי כבישים הוא שלעיתים קרובות צריך לעבוד בכביש פעיל, עם תנועה רציפה. כל טעות תכנון שמתגלה בשטח לא רק עולה כסף, היא גם מסכנת את בטיחות הנהגים והעובדים, וגורמת לעיכובים תנועתיים משמעותיים. שימוש ב-Clash Detection מאפשר לתכנן את כל שלבי העבודה מראש, כולל:

  • פיזור תעבורה זמני: איפה עוברת התנועה בזמן העבודות.
  • חסימות נתיבים: מתי וכמה זמן.
  • מסלולי חילופין: תכנון מדויק של דרכים עוקפות.
  • נקודות גישה: איפה הציוד והחומרים נכנסים לאתר.

זה בדיוק התחום שבו המומחיות של גבריאל לוטן בתכנון כבישים ותנועה משתלבת באופן מושלם עם היכולות הטכנולוגיות של קו מדידה. התכנון הוא לא רק של הכביש עצמו, אלא של כל תהליך הביצוע, כולל זיהוי והימנעות מהתנגשויות.

 

הטכנולוגיה המתקדמת: בינה מלאכותית ולמידת מכונה

Clash Detection לא עומד במקום. מחקר עדכני מנובמבר 2024 הציג מערכת אינטליגנטית המשתמשת באלגוריתם Modified Extreme Gradient Boosting (MXGBoost)  לשיפור זיהוי ההתנגשויות ב-BIM, ומשפרת משמעותית את תיאום הפרויקט תוך מזעור שגיאות. המודל הראה דיוק מרשים: Mean Absolute Error (MAE) של 0.057; Area Under Curve (AUC) של 0.972; R-squared של 0.928 ו-דיוק (Precision) של 0.941.

המשמעות? המערכת יכולה לחזות איפה צפויות התנגשויות עוד לפני שהן קורות, ולתעדף אוטומטית את ההתנגשויות הקריטיות ביותר.

ישנן טכנולוגיות נוספות שמתפתחות:

  • זיהוי תמונה אוטומטי: אלגוריתמים שיכולים לזהות סוגי אלמנטים מתמונות ולסווג התנגשויות אוטומטית.
  • 4D BIM: שילוב של ממד הזמן, שמאפשר לזהות התנגשויות גם בלוח הזמנים של הפרויקט.
  • Reality Capture: שילוב של סריקות לייזר ופוטוגרמטריה שמאפשר Clash Detection בין התכנון למצב הקיים בשטח

 

תהליך העבודה המומלץ: מהתכנון ועד הביצוע

בואו נפרט את תהליך העבודה המלא שקו מדידה וגבריאל לוטן מיישמים בפרויקטים מורכבים:

  • שלב 1: איסוף נתונים ומיפוי שטח: המיפוי הפוטוגרמטרי ברחפנים של קו מדידה יוצר מודל דיגיטלי מדויק של המצב הקיים. זה כולל טופוגרפיה, מבנים קיימים, צמחייה, ותשתיות גלויות. הנתונים נאספים ברזולוציה של סנטימטרים.
  • שלב 2: בניית מודל As-Is: כל הנתונים שנאספו מומרים למודל BIM של המצב הקיים. זה המודל שעליו "נרקמים" כל התכנונים החדשים.
  • שלב 3: תכנון דיסציפלינרי: כל יועץ בונה את המודל שלו: תכנון הכביש (גבריאל לוטן), מערכות ניקוז, חשמל, תקשורת, תאורה, ועוד.
  • שלב 4: תיאום ראשוני: המודלים מאוחדים לראשונה, ומבוצעת הרצה ראשונית של Clash Detection. בשלב זה בדרך כלל מוצאים מאות התנגשויות. זה נורמלי ומצופה.
  • שלב 5: סבב ראשון של פתרונות: ישיבת תיאום ראשונה שבה פותרים את ההתנגשויות הקריטיות. כל אחד מתאים את המודל שלו, ומריצים שוב.
  • שלב 6: איטרציות חוזרות: התהליך חוזר על עצמו 3-5 פעמים, עד שנשארות רק התנגשויות שסווגו כ"מותרות" או "לתיאום בשטח".
  • שלב 7: מודל מאושר לביצוע: המודל הסופי, נקי מהתנגשויות, מועבר לקבלן לביצוע. זה המודל שממנו מפיקים את תוכניות העבודה, כתבי הכמויות, ורשימות החומרים.
  • שלב 8: ליווי בשטח: גם בשלב הביצוע, Clash Detection ממשיך לעבוד. כל שינוי בשטח מוזן בחזרה למודל, ובודקים שהוא לא יוצר התנגשויות חדשות. זה החלק של הליווי הצמוד שקו מדידה מספקת: לא רק תכנון, אלא גם בקרה מתמשכת.

 

הערך האמיתי: מעבר לחיסכון הכספי

כשמדברים על Clash Detection, קל להתמקד במספרים: חיסכון של מיליונים, הפחתת זמני עבודה, פחות טעויות. אבל הערך האמיתי הוא עמוק יותר:

  • איכות תכנון גבוהה יותר - כשיודעים שכל התנגשות תתגלה, מהנדסים נוטים לתכנן בזהירות רבה יותר. זה משפר את איכות התכנון הכוללת.
  • שיתוף פעולה טוב יותר - תהליך זיהוי ופתרון ההתנגשויות מכריח את כל הדיסציפלינות לתקשר ולתאם. זה יוצר תרבות של עבודת צוות.
  • פחות סכסוכים - כשהכל ברור ומתואם מראש, יש פחות ויכוחים בשטח על מי אחראי למה. המודל הוא המקור לאמת המוסכמת.
  • בטיחות משופרת - הימנעות מהפתעות בשטח אומרת גם הימנעות מסיטואציות מסוכנות. פחות חפירות בלתי צפויות, פחות חשיפה לתשתיות מסוכנות, פחות עבודות חירום.
  • אמינות כלפי הלקוח - לקוח שיודע שהפרויקט עבר Clash Detection מקיף מרגיש הרבה יותר בטוח. הוא יודע שהופקעו מאמצים רבים כדי להבטיח שהכל יעבוד חלק.

 

סיכום: מזיהוי בעיות למניעת אסונות

Clash Detection הוא הרבה יותר מכלי טכני, זו גישת עבודה שמציבה את המניעה מעל התיקון. במקום לרוץ אחרי בעיות בשטח, אנחנו צדים אותן במודל הדיגיטלי, שם פתרון הוא עניין של כמה קליקים ולא של עבודות חפירה בשווי מאות אלפים.

בעולם שבו פרויקטי התשתיות הופכים מורכבים יותר, התקציבים מוגבלים יותר, ולוחות הזמנים צפופים יותר, אין מקום לטעויות. כל התנגשות שלא מזוהים מראש היא פוטנציאל לאסון כלכלי, לוגיסטי, ולעיתים אפילו בטיחותי.

השילוב של המיפוי המדויק של קו מדידה עם מומחיות התכנון של גבריאל לוטן ויכולות ה-BIM המתקדמות יוצר מעטפת הגנה מושלמת מפני הפתעות. מהרגע שהרחפן עף מעל השטח ועד הרגע שהקבלן האחרון עוזב את האתר, כל אלמנט, כל צינור, כל כבל יודע בדיוק את מקומו ולא מתנגש באף אחד.

וזה, בסופו של דבר, מה שהופך פרויקט טוב לפרויקט מצוין.